|
שורה שכאילו נכתבה במיוחד עבור יקים ואלמלא לכתו מאיתנו כנראה שלא היינו מקשרים לעולם בין יקים לאותה שורה אלמותית משירו של נתן יונתן.
יקים, אביהם של אלון, יעל ותומר ובעלה של נורית היה ידוע בחיבתו הרבה לילדים ובאהבתו העזה לנורית (אותה אהבה, שגרמה לו להתגעגע לנורית, בעת טיול להודו שערך, ולקצרו ולשוב לפני המועד המתוכנן) היה קשור מאוד לקהילת “בבת עין” ותמיד היה ראשון להתנדב לכל פעילות.
אהבתו הגדולה לילדים ואמונתו כי התנועה ליהדות מתקדמת היא שביל הזהב המחבר בין העולם החילוני ליהודי, גרמו לו לקחת על עצמו את ניהול הפעילות של תכנית “מעגלים” , תכנית הלימוד לבנות ובני מצווה; ואז ראינו את יקי (כפי שכולנו כינינו אותו) במלא גדולתו: מסירות ללא לאות, זיהוי תכונות ייחודיות בכל ילד וילדה, והכנת ברכה ייחודית לכל ילד, בטקסי עלייתם לתורה, המותאמת לאופי ולתכונות של כל נערה ונער; לקח חלק פעיל בכל שיעור כזה כאילו הוא תלמיד מצד אחד (תמיד אהב ללמוד: היה בעל תואר שני ובעת לכתו מעמנו היה עסוק בלימודי הוראה) ומנגד תמיד אהב להעביר מהידע שלו (והיה לו….במגוון נושאים ותחומים).
תכונות אלה, אהבה לילדים והרצון להעביר מהידע שלו, הם אלה שגם גרמו לו לעשות הסבה מקצועית והחל ללמוד לימודי הוראה במסלול מיוחד לבעלי תואר בחינוך. חרף חוסר נסיונו והשכלתו בחינוך, התבלט יקים בגישתו הייחודית לתלמידים, עד כדי כך שנבחר לייצג את המוסד בו למד בכנס מיוחד בהולנד, כנס, שלדאבוננו, לא הספיק לצאת אליו.
יקים הובא למנוחות בערב שבועות תשע”ג.
יהי זכרו ברוך.
“יְהוָה, יִשְׁמָר-צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ– מֵעַתָּה, וְעַד-עוֹלָם”.
עבודת גמר מגמת אומנות תיכון “בגין”,
מאת יעל פלד, בתו של יקים
דיוקן של יקים מנשיקות