אסתר קטן לבית רומנוביץ’
בת בת שבע ויעקב
נולדה: 31.12.1948
הלכה לעולמה ביום יז’ בסיון תש”פ, 9.6.2020
אסתר הצטרפה לקהילת בבת עין במהלך תפילות יום הכיפורים שנערכו בזמנו באולם הספורט של ביה”ס אפק בגבעת הסלעים, מהר מאוד נכנסה למעגל הפנימי של הקהילה: נכחה מידי שבוע בתפילות קבלת שבת, הגיעה לשחריות שבת, השתתפה במפגשי לימוד והצטרפה לטיולים הקהילתיים. מהר מאוד הצטרפה לוועד הקהילה והפכה לחלק מהצוות המוביל. בישיבות הוועד היה לה קול אופייני לה – לא פעם קול מתריס, ביקורתי, מתווכח, לעיתים אף לא מתפשר, אבל ברור היה שבבסיס השיחה עמדה המחויבות העמוקה שלה לשלומה ולהמשך צמיחתה של הקהילה.
דוגמה אופיינית למחויבות העמוקה שלה לקהילה אפשר למצוא במאמץ העיקש שעשתה מידי שנה להגיע לתפילות יום הכיפורים. מאז הצטרפה אלינו בתפילות יום הכיפורים בגבעת הסלעים, גם כשההתכנסות התרחקה מרחק הליכה משמעותי מביתה, אסתר לא ויתרה והיתה צועדת זמן ארוך ברגל, על מנת להגיע. בכל שנה דאגה להצטייד מראש במלאי גדול של דובשניות, שאיתן נהגנו לשבור את הצום, לצד בקבוקי המים, ועשתה כמיטב יכולתה לתת לאורחים הרגשת בית.
גם בקבלות שבת לאורך השנה, אסתר לקחה על עצמה את האחריות הכמעט בלעדית למזיגת היין (=התירוש) לכוסות כמניין הנוכחים. היה לה מקום קבוע ליד פתח המטבח, ובשלב המתאים של התפילה היא היתה נכנסת למטבח וטורחת על מזיגת היין, ובטקסי בר ובת המצווה דאגה לחלוקת הסוכריות ברגע הנכון.
אסתר לא החמיצה הזדמנות לחגוג – לחגוג את החגים, לחגוג את החיים.
כאשר במהלך שנת 2020 נוצרה הזדמנות לנשים לחגוג בת מצווה מאוחרת, הצטרפה בשמחה לקבוצת הנשים העולות לתורה. אבל אז הגיעה הקורונה ואיתה הסגר, ולאורך החודשים הללו היא אמנם הקפידה להצטרף לכל אירוע, אבל היתה חלשה וכאובה.
יחד עם זאת היא הגיעה איתנו לקו הגמר: בשחרית שבועות, יום שישי 29.5.2020 היא הצטרפה אלינו לחגיגת המצוות ממיטתה בבית החולים, וצפתה בטקס כולו בתשומת לב רבה.
אסתר היחידה והמיוחדת היתה גם חברת הקהילה היחידה שהיה לה מקום שמור, מקום משלה. היא גם הדפיסה שלט ‘שמור’ ולקראת האירועים הגדולים בקהילה היתה מניחה את השלט על הכסא שלה.
וכעת, עם לכתה, יהיה לה מקום שמור בלבנו.
אסתר’קה אהובה, תהי נשמתך צרורה בצרור החיים ויהי זכרך ברוך.